הריון נמשך תשעה חודשים שבסופו נולד ילד. למה? למה צריך להתאמץ כל כך? מדוע, למשל, לא עושים פיתוח מיוחד שבמסגרת אפליקציה לוחצים א' וייוולד בן ואם לוחצים ב' תיוולד בת? למה צריך תשעה חודשים להתייסר? יש מתנות שנשארות לנצח ויש מתנות שנמחקות מיד. כל מתנה שמגיעה על ידי מאמץ, יש בה הצלחות. כל מתנה שמגיעה על הדרך, אין לה נצח והיא זמנית. בורא עולם ידע שכמה טרחה שתהיה עד שילד יבוא לעולם, כך האב, האם והילדים יהיו קשורים יותר.
הגמרא במסכת ברכות דף ה' נכתבו הדברים הבאים: "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין; אלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא".
הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, הסביר כי המתנה הראשונה - תורה - זה קיום העולם, קיום היכולת הפנימית של הנשמה והנפש וכדי ללמוד את התורה, לא מספיק לראות או לקרוא סיפורים אלא צריך העמקה והתאמצות. התלמוד נכתב בארמית ולא בעברית כי כמה שאדם מתאמץ יותר, כמה שיש לו ייסורים יותר, הוא יותר מתחבר, יותר אוהב ויותר שמח. לכן קוראים לזה "עסק התורה", אנשים משקיעים בעסקים, טסים כל שבוע לאירופה, נוסעים כל יום לדרום ולצפון בפקקים ובכל זאת הם לא מתייאשים או מרימים ידיים כי הם רוצים להצליח. כך גם דומה הדבר לעיסוק בתורה, ככל שאדם יעסוק בה, יתאמץ בה, תהיה לו הצלחה וחיבור גדול יותר.
המתנה השניה שאלוקים נתן אותה בייסורים, הסביר הרב, זה ארץ ישראל. כמה ייסורים אדם עובר כדי לשמור על ארץ ישראל? למה? אם אלוקים נתן לנו את הארץ המובטחת, שייתן לנו אותה בשפע. גם המסקנה פה אותה מסקנה: דבר שניתן בייסורים, אדם יותר מתחבר אליו, יותר נקשר אליו ויותר דואג לו.
המתנה השלישית היא העולם הבא. "זה לא עולם של הגוף", אמר הרב. זה עולם של השמחה של הנפש. אדם אוכל ארוחה, טעים לו והוא רוצה לאכול עוד אבל הגוף שלו מוגבל והוא לא מסוגל לאכול יותר. כשאדם מסיים את תפקידו בעולם הזה, הוא מגיע לעולם הבא, שם אין אספרסו או קפה הפוך, יש תורה. רואים שם את התנאים והאמוראים וכל אותם אלפי דורות של העם היהודי שלמד תורה. תורה היא נצח ומי שלומד תורה פה, מגיע לעולם הבא וממשיך בכך וההנאה שלו היא אין סופית.
הגמרא הדיגיטלית הוא מיזם ראשון מסוגו בהובלת הרב קובלסקי, מייסד וראש ארגון מאורות הדף היומי, במסגרתו, כל אדם יוכל להיות חלק ממאות אלפי בני אדם ברחבי הארץ והעולם שמקפידים על לימוד סדיר של דף גמרא אחד ביום, זאת באמצעות צפייה בקטע וידאו יומי קצר. התלמוד הבבלי בגרסתו הנפוצה ביותר כולל 2,711 דפים. בקטעי הוידאו היומיים תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום על בסיס הלימוד היומי של הגמרא.
את הרעיון ללימוד יומי סדיר הגה הרב מאיר שפירא אי שם בשנת 1923. לרב שפירא הייתה מטרה מרכזית אחת: לעודד את כל שכבות הציבור לקבוע עתים ללימוד תורה וליצור מכנה משותף בין כל הלומדים, בלי קשר למעמד, מקצוע או ארץ מוצא. היום, 96 שנים אחרי שהיוזמה יצאה לדרך, שותפים לה מאות אלפי יהודים ברחבי הארץ והעולם שלומדים יחד במחזור לימוד קבוע שנמשך שבע שנים וחצי.