פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ברגע האחרון, הרב ויתר על החופה כדי לא לפגוע בעד פסול

      הרב שלמה זלמן אוירבך, מפוסקי ההלכה החשובים במאה ה-20, הוזמן לחתונת תלמידו וראה שנוכחות אחד העדים בחופה עלולה להרוס את החתונה. לא תאמינו מה הוא עשה

      ברגע האחרון, הרב ויתר על החופה כדי לא לפגוע בעד פסול
      צילום ועריכה: וואלה! NEWS

      הרב שלמה זלמן אוירבך, שנפטר ב-1995, היה ממנהיגי היהדות החרדית ואחד מפוסקי ההלכה החשובים במאה ה-20. בחייו, הוזמן לסדר חופה וקידושין בחתונת אחד מתלמידיו, וכשהגיעה שעת החופה, הרב זיהה את אחד העדים כאדם שלפי ההלכה היהודית הוא לא כשר לשמש כעד. הרב אוירבך סרב לגרום לו צער אבל הוא לא ידע מה לעשות: אם יערוך את החופה והעד יהיה עד למרות שהוא פסול, אז הזוג כאילו לא נישא מעולם. מצד שני, אם יחליף את העד באדם אחר, הוא יפגע בו. 

      אז מה עשה הרב? נגש לבעל השמחה, טען כי אינו יכול לערוך את החופה בטענה כי הוא צרוד וביקש שבמקום, העד יסדר את החופה, תפקיד שאין הבדל אם הוא כשר או פסול, והרב יהיה עד במקומו. וכך, זכו בני הזוג להתחתן כדת משה וישראל. לרב אוירבך היה חשוב לנהוג כך, לוותר על הכבוד האישי שלו, והעיקר לא לפגוע באדם. במקום להוריד אותו מהבמה, הוא העלה אותו בדרגה, נתן לו מקום של כבוד יותר.

      חתונה חרדית (AP , Oded Balilty)
      חתונה חרדית. אילוסטרציה (צילום: Oded Balilty, AP)

      הסיפור הזה דומה לסיפור שמופיע בדף היומי, גמרא מסכת ברכות דף לט, שבו בר קפרא, אחד מגדולי החכמים בתקופה שבין התנאים לאמוראים, כעס על מי שלגלג על אחד מתלמידיו, ולא על התלמיד עצמו שעשה טעות בברכה על האוכל, וברך ברכת שהכל לפני ברכה אחרת, שהינה קודמת. 

      הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, אמר כי לבייש אדם אחר, "זו לא הדרך של העם היהודי". לדבריו, "כשאדם מבייש את השני, ברגע הראשון הוא אולי חש על הגבוה, במקום מורם יותר מהאדם שפגע בו אבל לבסוף החברים שלו והסביבה שלו נוטשת אותו כי הם אינם רוצים להיות בסביבה של אדם שפוגע בבני אדם". מכאן באה המסקנה, הסביר הרב, "לפני שאומרים משפט, צריך לחשוב מה ואיך אומרים".

      אישה בוכה (ShutterStock)
      לבייש אדם זו לא דרך העם היהודי. אישה בוכה. אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

      הגמרא הדיגיטלית הוא מיזם ראשון מסוגו בהובלת הרב קובלסקי, מייסד וראש ארגון מאורות הדף היומי, במסגרתו, כל אדם יכול להיות חלק ממאות אלפים ברחבי הארץ והעולם שמקפידים על לימוד סדיר של דף גמרא אחד ביום, זאת באמצעות צפייה בקטע וידאו יומי קצר. התלמוד הבבלי בגרסתו הנפוצה ביותר כולל 2,711 דפים. את הגמרא הדיגיטלית מגיש הרב קובלסקי, ובאמצעותו, תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום, זאת על בסיס הלימוד היומי של הגמרא.

      את הרעיון על לימוד יומי סדיר הגה הרב מאיר שפירא אי שם בשנת 1923. לרב שפירא הייתה מטרה מרכזית אחת: לעודד את כל שכבות הציבור לקבוע עתים ללימוד תורה וליצור מכנה משותף בין כל הלומדים, בלי קשר למעמד, מקצוע או ארץ מוצא. היום, 96 שנים אחרי שהיוזמה יצאה לדרך, שותפים לה מאות אלפי יהודים ברחבי הארץ והעולם שלומדים יחד במחזור לימוד קבוע שנמשך שבע שנים וחצי. המחזור האחרון של הדף היומי החל לפני ימים אחדים, והצטרפו אליו אלפי בני אדם שלא היו שותפים לו עד כה.

      לאתר הגמרא הדיגיטלית: לחצו כאן.