"אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת". (מסכת ברכות, דף מ)
אסור לאדם לאכול לפני שייתן אוכל לבהמה שברשותו. הגמרא במסכת ברכות, דף מ' אומרת את הדברים, ומהם ניתן ללמוד כי גודל הרגישות ביהדות בין אדם לבהמה שלו הוא גדול ובהרבה דומה לרגישות בין אדם לחברו. יש לך כלב? חתול? תרנגולים או כבשים? אתה רוצה לאכול ארוחת בוקר? קודם תדאג לתת לבהמה את האוכל, ורק לאחר מכן אתה תאכל.
בתלמוד הוסבר כי לומדים את הקביעה הזו מתוך פסוק בחומש דברים, לפיו "ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר (ואחר כך) ואכלת ושבעת", כלומר רק לאחר מכן, אתה תאכל. הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, הסביר כי "היקום נועד לטובת האנושות אבל יש גם מושג של אחראיות".
לדברי הרב קובלסקי, "כשברשותו של אדם בעל חי, הוא משתמש בו, בעל החי משרת אותו, יש לו אחראיות יתר, ובגלל שהוא דואג קודם לבהמה, אז האנושות שלו תקבל ביטוח שהוא דואג יותר לסביבה. אם אכלת קודם, לפני שנתת לבהמה לאכול, פספסת את המצווה. ברגע שנתת קודם אוכל לבעל החי, אתה בונה רגישות יתר לכל הסביבה".
הגמרא הדיגיטלית הוא מיזם ראשון מסוגו בהובלת הרב חיים דוד קובלסקי, מייסד וראש ארגון מאורות הדף היומי, במסגרתו, כל אדם יכול להיות חלק ממאות אלפים ברחבי הארץ והעולם שמקפידים על לימוד סדיר של דף גמרא אחד ביום, זאת באמצעות צפייה בקטע וידאו יומי קצר. התלמוד הבבלי בגרסתו הנפוצה ביותר כולל 2,711 דפים. את הגמרא הדיגיטלית מגיש הרב קובלסקי, ובאמצעותו, תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום, זאת על בסיס הלימוד היומי של הגמרא.
את הרעיון על לימוד יומי סדיר הגה הרב מאיר שפירא אי שם בשנת 1923. לרב שפירא הייתה מטרה מרכזית אחת: לעודד את כל שכבות הציבור לקבוע עתים ללימוד תורה וליצור מכנה משותף בין כל הלומדים, בלי קשר למעמד, מקצוע או ארץ מוצא. היום, 96 שנים אחרי שהיוזמה יצאה לדרך, שותפים לה מאות אלפי יהודים ברחבי הארץ והעולם שלומדים יחד במחזור לימוד קבוע שנמשך שבע שנים וחצי. המחזור האחרון של הדף היומי החל לפני ימים אחדים, והצטרפו אליו אלפי בני אדם שלא היו שותפים לו עד כה.
לאתר הגמרא הדיגיטלית: לחצו כאן.