אמר רב חנן בר אבא, מנין לעונה אמן שלא יגביה את קולו יותר מן המברך? שנאמר: "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו". (גמרא, מסכת ברכות דף מ"ה)
המשמעות הפשוטה שעולה מהדברים היא כי נרומם את שמו בשווה, בדיוק כמו מי שברך. למה? כי אם יגביה השומע את קולו מהמברך אין זה בשווה. רבי יוסף חיים מבגדאד המכונה "הבן איש חי" אמר שמהדברים בגמרא אפשר ללמוד הנחייה לבעיית קשב וריכוז. הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, הסביר כי "כשהטון של שני אנשים שונים הוא באותו גובה, הרי שזו הדרך להתמודד עם בעיה כזו".
איך? הסביר הרב קובלסקי בשמו של הבן איש חי כי "נניח המרצה בכיתה הבהיר שיש לו משימה: 'הוא מסביר נושא בשיעור, כל התלמידים משיבים לו באותו טון. על הדרך הם מתרגלים להיות מחוברים למרצה. הם מרוכזים בכך שיהיו תמיד באותו טון. באופן טבעי, כשיש נקודת חיבור, כשכולם יחד, קיימת הדרך לריכוז בצורה אלגנטית. זו שיטה שדרכה אתה יכול לייצר הלאה את הקשב והריכוז. על ידי זה, המרצה מעורר בתלמידים את היכולת לדעת שהם יכולים להתרכז ולא רק בגובה הטון אלא גם בדברים נוספים".
ומכאן, גם אפשר להסביר את דברי הגמרא, צריך שאדם שעונה אמן על הברכה, קולו לא יהא גבוה יותר מהמברך. כך הוא מצליח לשמור על ריכוז מסוים.
הגמרא הדיגיטלית הוא מיזם ראשון מסוגו בהובלת הרב קובלסקי, מייסד וראש ארגון מאורות הדף היומי, במסגרתו, כל אדם יכול להיות חלק ממאות אלפים ברחבי הארץ והעולם שמקפידים על לימוד סדיר של דף גמרא אחד ביום, זאת באמצעות צפייה בקטע וידאו יומי קצר. התלמוד הבבלי בגרסתו הנפוצה ביותר כולל 2,711 דפים. את הגמרא הדיגיטלית מגיש הרב קובלסקי, ובאמצעותו, תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום, זאת על בסיס הלימוד היומי של הגמרא.
את הרעיון על לימוד יומי סדיר הגה הרב מאיר שפירא אי שם בשנת 1923. לרב שפירא הייתה מטרה מרכזית אחת: לעודד את כל שכבות הציבור לקבוע עתים ללימוד תורה וליצור מכנה משותף בין כל הלומדים, בלי קשר למעמד, מקצוע או ארץ מוצא. היום, 96 שנים אחרי שהיוזמה יצאה לדרך, שותפים לה מאות אלפי יהודים ברחבי הארץ והעולם שלומדים יחד במחזור לימוד קבוע שנמשך שבע שנים וחצי. המחזור האחרון של הדף היומי החל לפני ימים אחדים, והצטרפו אליו אלפי בני אדם שלא היו שותפים לו עד כה.
לאתר הגמרא הדיגיטלית: לחצו כאן.