פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מה הקשר בין העם היהודי, יונה של זהב וברכת המזון? 

      "יונה של זהב" שכנעה שיירה עם נוסעים לחזור לנקודת העצירה האחרונה באמצע מסע ארוך רק כי אחד מהמשתתפים שכח לומר ברכת המזון

      מה הקשר בין העם היהודי, יונה של זהב וברכת המזון? 
      צילום ועריכה: וואלה! NEWS

      רבה בר בר חנה, מגדולי האמוראים בתקופת הגמרא, הצטרף לשיירה שנסעה ליעד מסוים. כשהם עצרו לאכול, הוא נטל את ידיו לסעודה ואכל לחם. כשעזבו את המקום, הוא עזב יחד עם השיירה אך שכח לברך את ברכת המזון.אחרי שהשיירה יצאה לדרכה הוא נזכר שלא ברך וביקש לחזור למקום בו הוא אכל, מכיוון שההלכה קובעת שיש לברך את ברכת המזון באותו מקום בו אכלו.

      בתלמוד מסופר כי רבה בר בר חנה שאל את עצמו "מה אעשה? אם אומר להם שאני רוצה לחזור לאותו מקום רק כדי לברך את ברכת המזון, הם יגיבו שאני יכול לברך באותו מקום כי הרי אלוקים ישמע את הברכה בכל מקום. "מוטב שאומר להם ששכחתי יונה עשויה זהב", אמר. וכך ביקש מאנשי השיירה להמתין לו כיוון שהוא שכח בנקודת העצירה יונה עשויה מזהב. האנשים כמובן הבינו את בקשתו, הסכימו לחכות עד שיחזור להביא את היונה. הלך רבה בר בר חנה, ברך את ברכת המזון, ואז אירע נס ובמקום הופיעה יונה של זהב.

      שיירת סוסים וגמלים, מונגוליה (ShutterStock)
      שיירה באמצע מסע ארוך. אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

      לפי הגמרא, דווקא יונה של זהב כי כנסת ישראל נמשלה ליונה. "מה יונה נצולת אלא בכנפיה? אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות". (מסכת ברכות. דף נג) 

      הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, הסביר עוד על הקשר כי "יונה, גם אם היא עפה למרחקים, כל הזמן שומרת עין עם הקן שלה, לאותו מקום שאליו צריכה לחזור לטובת הגוזלים שלה. גם העם היהודי דומה לכך. לכל אדם יש חולשות אבל בסוף כשהוא נזכר במנהג או במסורת מהבית, בליל הסדר שניהל אביו או במנגינה מבית הכנסת, אלה הזיכרונות שכשהוא יגדל את הדור הבא - זה מה שיישאר להם. תמיד העין קרובה למתרחש בעבר".

      מסכת ברכות, דף ט (צילום מסך , וואלה! NEWS)
      הרב חיים דוד קובלסקי. (צילום מסך: וואלה! NEWS)

      הגמרא הדיגיטלית הוא מיזם ראשון מסוגו בהובלת הרב חיים דוד קובלסקי, מייסד וראש ארגון מאורות הדף היומי, במסגרתו, כל אדם יכול להיות חלק ממאות אלפים ברחבי הארץ והעולם שמקפידים על לימוד סדיר של דף גמרא אחד ביום, זאת באמצעות צפייה בקטע וידאו יומי קצר. התלמוד הבבלי בגרסתו הנפוצה ביותר כולל 2,711 דפים. את הגמרא הדיגיטלית מגיש הרב קובלסקי, ובאמצעותו, תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום, זאת על בסיס הלימוד היומי של הגמרא.

      את הרעיון על לימוד יומי סדיר הגה הרב מאיר שפירא אי שם בשנת 1923. לרב שפירא הייתה מטרה מרכזית אחת: לעודד את כל שכבות הציבור לקבוע עתים ללימוד תורה וליצור מכנה משותף בין כל הלומדים, בלי קשר למעמד, מקצוע או ארץ מוצא. היום, 96 שנים אחרי שהיוזמה יצאה לדרך, שותפים לה מאות אלפי יהודים ברחבי הארץ והעולם שלומדים יחד במחזור לימוד קבוע שנמשך שבע שנים וחצי. המחזור האחרון של הדף היומי החל לפני ימים אחדים, והצטרפו אליו אלפי בני אדם שלא היו שותפים לו עד כה.

      לאתר הגמרא הדיגיטלית: לחצו כאן.