פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      זו סגולה שבסבירות גבוהה מעניקה לכם צ'ק פתוח אצל אלוקים

      מדובר באיגרת שנכתבה לפני מאות שנים, ועוסקת בין היתר בהימנעות מכעס. מי שיאמר אותה לפחות פעם בשבוע, סגולה שכל מה שהוא יבקש - יקבל, ויהיה בעולם הבא

      זו סגולה שבסבירות גבוהה מעניקה לכם צ'ק פתוח אצל אלוקים
      צילום ועריכה: וואלה! NEWS

      "תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה - יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה". (מתוך אגרת הרמב"ן) 

      הרמב"ן, רבי משה בן נחמן, אחד מגדולי חכמי ספרד שהיה פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא, כתב אגרת מפורסמת שזכתה להדים רבים בעולם היהודי, והיא כוללת דברים בחשיבות מידת הענווה והימנעות מכעס. אדם שמקפיד לומר את האיגרת לפחות פעם בשבוע, ולקיים את הכתוב בה, סגולה שיזכה לעולם הבא, וכל מה שיבקש מאלוקים, יקבל. 

      איך אפשר להבטיח לאדם הבטחה כה גדולה? כי באמצעות ענווה והימנעות מכעס, אדם מתחבר לבורא עולם, ברגע שהוא מחובר אליו ללא כל מחיצות, הוא נענה לכל בקשה שיש לו מאבא שבשמיים. הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, הסביר כי "על ידי ההתרגלות של כל אדם לדבר בנחת, הוא ינצל מן הכעס. מה הכוונה? לפעמים צריך להעיר ולהעביר ביקורת מוצדקת, אבל אין לומר אותה בכעס וברוגזה". איך לא כועסים? על ידי התרגלות לדבר בנחת, אדם ינצל מהכעס. "גם כשיש ביקורת מוצדקת, אין לומר אותה בכעס". 

      גבר רותח מעצבים (ShutterStock)
      הימנעות מכעס. אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

      הרב שמחה זיסל זיו, הידוע בכינויו "הסבא מקלם" אמר שכשאדם רגוע בחיצוניות שלו, גם מידות רעות שיש בו אינן בפעולה. גם אם אדם יש לו מידות רעות, הוא יכול "להרדים" אותן. כך כשאדם גועש ויש לו חוסר מנוחה חיצונית, כל מידותיו הרעות, כמו כעס, רדיפת כבוד, קנאה, מתעוררות והוא נהפך להיות האיש שהוא אינו רוצה להיות".

      הרב קובלסקי הוסיף כי "אדם שמדבר לא בנחת, הרי זה מפני שהוא לא נח, הוא זז מהשורש שלו, הוא זז מהמקום שלו. איפה המקום של יהודי? ליד אבא שבמיים. ראיתם פעם תינוק שנופל ומקבל מכה? הוא בוכה, אבל כאשר אמא שלו באה אליו ומלטפת ומנשקת אותו, הוא מפסיק לבכות. הנשיקה סילקה את הכאב? לא. הפינוק שהוא קבל מאימא שלו נותן לו את הביטחון הגמור שהוא בידי אמו המגינה עליו שלא יאונה לו כל רע. כך גם הקשר ביננו לאלוקים".

      קטע הוידאו היומי שמבוסס על הדף היומי, מסכת שבת, דף לד, הוא חלק מפרויקט יומי של הגמרא הדיגיטלית, מיזם ראשון מסוגו בהובלת הרב קובלסקי, מייסד וראש ארגון מאורות הדף היומי, במסגרתו, כל אדם יכול להיות חלק ממאות אלפים ברחבי הארץ והעולם שמקפידים על לימוד סדיר של דף גמרא אחד ביום, זאת באמצעות צפייה בקטע וידאו יומי קצר. את הקטע מגיש הרב קובלסקי, ובאמצעות האתר, דף הפייסבוק והפודקאסט תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום, זאת על בסיס הלימוד היומי של הגמרא. הפרויקט ללא עלות למשתתפיו.

      תפילת סליחות בכותל המערבי, 10 באוקטובר 2016 (נועם מושקוביץ)
      להיות מחוברים לבורא עולם. אילוסטרציה (צילום: נועם מושקוביץ)

      איגרת הרמב"ן המלאה, לומר לפחות פעם אחת בשבוע: 

      "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".

      תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם.
      וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: כָּל הַכּוֹעֵס - כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ".
      וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה".

      וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'".

      וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד:
      מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ;
      וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ;
      וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ", אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם.וְנֶאֱמַר "הֲלֹא אֵת הַשָׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם ה'".

      וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשֹׁב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרְאֶךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא. וּבַמִּדוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָֹמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ.
      וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם, וּלְהִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ וּמִן הַחֵטְא - אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַשְּׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.

      וְעַתָּה, בְּנִי, דַע וּרְאֵה כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת - מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵש" וגו'.
      וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם?
      אִם בְּעֹשֶׁר - "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר".
      וְאִם בְּכָבוֹד - הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנֶיךָ", וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ?
      וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה: "מֵסִיר שָֹפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַח".
      נִמְצָא: הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים. לָכֵן הַשְׁפֵּל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם.

      עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד:
      כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף;
      וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה;
      וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ.
      וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ:
      אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא - עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ.
      וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ - חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ. שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא - הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד.

      בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּבְכָל עֵת - חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם.
      וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ.

      וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם. וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ - אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ.

      וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ.
      וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר - תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.
      וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.

      וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.

      וְכֵן תַּעֲשֶֹה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא תֶחֱטָא.
      וּבָזֶּה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים;
      וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה, וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י יז): "תָּכִין לִבָּם - תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".

      תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
      לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים.
      וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה - יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה.