פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      היה אפשר להיערך לקורונה? התשובה שניתנה כבר לפני מאות שנים

      האם אפשר לבוא בטענות על כך שישראל לא נערכה לקורונה? האם יש משהו שחברות שקרסו כלכלית או שכירים שפוטרו - היו יכולים לעשות טוב יותר?

      היה אפשר להיערך לקורונה? התשובה שניתנה כבר לפני מאות שנים
      נגזרת שבת דף קלו (צילום ועריכה: וואלה! NEWS)

      אחרי מה שהעולם עובר עם התפשטות נגיף הקורונה, כבר לא צריך לשכנע אף אדם שדברים בחיינו יכולים לפתע, ללא הודעה מוקדמת, להשתנות מקצה לקצה. מדינות רבות בעולם היו במסלול של צמיחה, וברגע אחד הכל התהפך. מי חלם שלא יהיו טיסות? שלא תהיה תיירות? שכל המושג חופש יהיה שאפשר לצאת מהבית למרחק של 100 מטרים מהבית. 

      אבל זה קרה. אנשים פוטרו מעבודתם, חברות קרסו כלכלית, וכולנו מתפללים לשלומו, לבריאותו ולהצלחתו של כל אחד ואחת מאיתנו. ובדיוק כמו העולם הבריאותי והכלכלי, כך גם העולם של כל אחד מאיתנו באופן אישי. העולם הרוחני מלא בסופה שפתאום מופיעה ומשנה הכל. המשותף לכל הוא שאי אפשר להתכונן לקראתם. 

      אי אפשר לבוא בטענות למדינת ישראל או לכל מדינה אחרת: למה לא נערכתם כראוי לקורונה? הרי אי אפשר להיות ערוכים חיים שלמים למגפות, לרעידת אדמה או להפצצה אטומית. מה כן ניתן לדרוש ממדינה, מחברה או מאדם עצמו בניסיונות האישיים שלו? 

      הפגנת העצמאיים בתל אביב 18 ביולי 2020 (ראובן קסטרו)
      אפשר לבוא בטענות לישראל? מחאת העצמאיים בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, מלמד אותנו כי בדף היומי, במסכת שבת, דף קלו, שגם בעל חיים טהור אוכלים אותו רק אחרי שהוא נשחט. אם הוא מת בלי שחיטה? לא רק שאסור לאכול אותו אלא הוא גם מטמא. אבל מה קורה אם שוחטים בהמה ורק אחר השחיטה בודקים אותה? בהמה כזו אסור לאכול. אין לה הכשר. השאלה היא האם נתייחס לבהמה כזו כבהמה שחוטה שאין לה טומאה, או שבגלל שאי אפשר לאכול אותה נתייחס אליה כמו בהמה שמתה מעצמה שיש לה טומאה.

      אומרת הגמרא הקדושה: טריפה - היתה לה שעת הכושר, האי - לא הייתה לה שעת הכושר. הבהמה שהיא טהורה ואחר כך התברר שהיא טריפה, הרי היתה שעה שהיא היתה כשרה לאכילה. כלומר: כשהיא נולדה היא לא היתה חולה ואז אפשר היה לשחוט אותה ולאכול אותה, ולכן מספיק שפעם היתה אפשרות לאכול אותה כדי שכעת השחיטה תשפיע עליה שהיא לא תהיה טמאה. אבל בהמה שאף פעם לא היתה לה הזדמנות להיות בהמה כשרה - איך נציל אותה מהטומאה? היא טמאה!

      הרב קובלסקי ציין כי מהמסקנה הזו ניתן ללמוד גם לחיינו. "מי שפעם התכונן, מי שפעם היה ערוך ומוכן, ההתמודדות שלו תהיה טובה יותר עם מקרים פתאומיים. אנחנו לא מצפים שמדינה או גוף גדול יהיו ערוכים לקורונה, אבל אנחנו מצפים מהם שהם יהיו ערוכים להיערכות. יש בחיים נסיונות לא פשוטים, והרבה. צריך להיות במצב שאנחנו נמצאים בתחזוקה כללית טובה, כמו הבהמה הזו שבגלל שבעבר היא היתה במצב טוב, זה עוזר לה להתמודד בהמשך עם מצבים קשים".

      פרות רועות באחו (ShutterStock)
      כשרה או טמאה? פרות אוכלות עשב. אילוסטרציה. (צילום: ShutterStock)

      לדברי הרב קובלסקי, "צריך לנצל את הזמנים הרגועים כדי להיערך לזמנים התוססים. לדוגמה, כל מי שעבר ניסיון רוחני יודע שאם לפני כן הוא היה מתחזק קצת, קורא תהילים, לומד קצת גמרא, מתפלל לאלוקים, היה לו יותר קל להתגבר על הניסיון הזה. מה עושה האדם החכם? הוא לא מחכה שיגיע הניסיון ואז יתחזק, אלא הוא מתחזק לפני כן, וכשמגיע הנסיון הוא כבר מוכן להתמודד איתו".

      רוצים ללמוד עוד נושאים על פי הגמרא? זו ההזדמנות שלכם להצטרף למיזם הגמרא הדיגיטלית. מדובר בפרויקט במסגרתו תצפו בקטע וידאו יומי שמבוסס על הדף היומי אותו מגיש הרב קובלסקי, מייסד וראש ארגון מאורות הדף היומי. במסגרתו, כל אדם יכול להיות חלק ממאות אלפים בארץ ובעולם שמקפידים על לימוד סדיר של דף גמרא אחד ביום, זאת באמצעות צפייה בקטע וידאו יומי קצר.

      הקטע מבוסס על הוידאו היומי המלא במסכת שבת דף קלו המתפרסם גם באתר הגמרא הדיגיטלית. בקטע תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום, זאת על בסיס הלימוד היומי של הגמרא. הפרויקט ללא עלות למשתתפיו.