שמעתם על זוג שבכוונתו להתארס אחד עם השניה? או על השינויים שהבוס שלכם מתכוון לעשות במקום העבודה שלכם או אדם שחלה. מה הדבר הראשון שהייתם עושים?התגובה הראשונה של הרבה אנשים למצב כזה, היא - לרוץ לספר לכולם. להיכנס בסערה לחדר, להכריז בקול: "שמעתם מה קרה?" - ולראות איך כולם מתאספים מלאים בסקרנות כדי לשמוע את החדשות.
זה נותן לאדם הרגשה טובה, שהוא במרכז העניינים, שהוא זה שמספר לכולם על משהו חדש ולא ידוע. אבל הגמרא מלמדת אותנו, שלא כל דבר כדאי לרוץ לספר. במסכת פסחים, דף ד, מסופר שכשעלה החכם רב מבבל לארץ ישראל, הגיע אליו רבי חייא, שהיה קרוב משפחתו, כדי לשמוע ממנו על מצבם של קרוביו שבבבל.
שאל רבי חייא: "האם אביך בחיים?". במקום לענות ישירות, השיב רב: "עד שאתה שואל על אבי, שאל האם אמי בחיים". שאל רבי חייא: "האם אמך בחיים?" השיב רב: "עד שאתה שואל על אמי, שאל על אבי". מתוך דברי רב, הבין רבי חייא ששני ההורים כבר אינם בחיים.מדוע לא ענה רב ישירות על השאלה?
משום שלא כדאי להיות האיש שמבשר בשורות רעות. לא רק לא לרוץ ולפרסם אותן לכולם, אלא גם אם שואלים אותך עליהם - לענות בהתחמקות ובקצרה, עד שהשומעים יבינו לבד. המטרה שלנו היא להפיץ דברים טובים ומשמחים, עם אנרגיות חיוביות, ולא ידיעות מצערות ועצובות. כמובן שאם יש בכך צורך, למשל להודיע לאנשים ללכת להלוויה, חשוב להעביר את המידע. אבל ככלל, אדם טוב משתדל לבשר רק בשורות טובות.
הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, הסביר כי הדברים הללו רלבנטיים במיוחד בזמננו. אנשים ממהרים להפיץ בוואטסאפ ובאינטרנט כל מיני ידיעות שהגיעו אליהם בלי לבדוק האם הן אמינות ומדויקות. האם זה טוב לפרסם אותן או אולי מזיק? היו כבר מקרים בהם אנשים שמעו דרך הוואטסאפ על אסונות שפקדו את קרוביהם, עוד לפני שקיבלו על כך הודעה רשמית.
צריך לזכור את הכלל של חכמים - לא להיות שליח לבשורות רעות. לפני שמפרסמים, לעצור ולחשוב טוב טוב, האם זה נכון וכדאי? האם אנחנו רוצים להיות אלה שגורמים לצער ועצב לשומעים - או אלה שמעודדים ומשמחים? ויהי רצון שנזכה לבשר ולהתבשר רק בשורות טובות.
השיעור על הפצת מידע ושמועות בחברה או ברשתות מבוסס על הגמרא במסכת פסחים, דף ד, והוא מתפרסם במלואו גם באתר הגמרא הדיגיטלית. בקטעים באתר תפגשו מידי יום בנקודות משמעותיות ומרתקות הקשורות בחיי היום, זאת על בסיס הלימוד היומי של התלמוד. מדובר בפרויקט שכל אחד יכול להיות חלק ממנו, ללא עלות למשתתפיו.