כל יהודי יודע שאסור לאכול חזיר. מדובר באחד האיסורים הגדולים ביותר. חזיר נחשב לסמל הטומאה, הטומאה של החזיר כל כך גדולה עד שהתלמוד מכנה את הבהמה הזו "דבר אחר" רק כדי לא להזכיר את שמו. אבל יש משהו עוד יותר חמור מאשר אכילת חזיר, ומדובר באכילת שרצים וחרקים.
מי שאוכל חזיר - עובר על איסור אחד. לעומת זאת, מי שאוכל חרקים עובר על ארבעה, חמישה או שישה איסורים על כל חרק שהוא אוכל. אדם שאוכל חסה שנגועה בתולעים, בלי לבדוק ולנקות אותה קודם או ירקות אחרים שנגועים בחרקים, עלול לעבור על עשרות איסורים מהתורה. אבל גם הנזק הרוחני שנגרם לו, הרבה יותר חמור מאשר למי שאוכל חזיר.
הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, הסביר כי המסקנה מכך היא שחשוב להיזהר במה שאוכלים, להקפיד לקנות רק ירקות ללא חשש חרקים ותולעים או לבדוק ולשטוף אותם היטב לפני האכילה. אבל מעבר לזה לומדים מכך עיקרון חשוב - דווקא הדברים הקטנים, שבקושי רואים אותם, יכולים להשפיע ולהזיק יותר מדברים גדולים. נמלה קטנה יכולה להשפיע יותר מבהמה גדולה.
איפה רואים את זה? למשל, לגבי מילים. ברור לנו שלתת למישהו אגרוף, זה דבר חמור. אבל לפעמים מילה קטנה יכולה לגרום הרבה יותר נזק מאשר אגרוף. הכאב של מכה גופנית עובר אחרי דקות, שעות או ימים אבל יש מילים שהפגיעה והצער שהן גורמות - מלוות את האדם לאורך שנים ארוכות.
אנשים חושבים, "מה כבר עשיתי? בסך הכל אמרתי לו כמה מילים" - אבל גם למילים קטנות, כמו לחרקים, יש הרבה כוח. הכוח הזה יכול לפעול גם בכיוון ההפוך, בכיוון החיובי. לפעמים מילה טובה של עידוד או חיזוק לאדם קרוב או רחוק, יכולה לשנות את חייו ולהועיל לו יותר מכל מתנה גדולה ששווה הרבה כסף.
זה נכון גם לגבי מצוות ומעשים טובים. אם שמעתם על מישהו שהקים למשל ארגון חסד גדול, הייתם מתפעלים ממנו מאד, ובצדק. לימוד תורה, לעומת זאת, נראה לנו פחות מרגש. אבל חכמים אמרו "ותלמוד תורה כנגד כולם". לימוד תורה שקול כנגד כל המצוות, והזכות והשכר של מי שלומד תורה גדולים לא פחות, ואף יותר, משל מי שעוסק בחסד. צריך להתרגל להתבונן בצורה שונה. מה שחשוב הוא לא הגודל, אלא הכוח וההשפעה. אם נהיה מודעים לכוחם של הדברים הקטנים, נוכל להיזהר מהם כשצריך - ולהשתמש בהם כשאפשר.
רוצים לקבל עוד קטעים של הגמרא הדיגיטלית? לחצו כאן.