יש משפט ידוע: "אל תהיה צודק - תהיה חכם". המשפט הזה בא לומר, שלפעמים, גם אם אתה צודק, לא כדאי להתעקש על זה, ועדיף לנהוג בצורה חכמה שתביא לתוצאות טובות יותר. ביהדות אפשר לומר בצורה קצת אחרת: "אל תהיה צודק - תהיה צדיק". יכול להיות שהצדק איתך אבל תסתכל גם על הסביבה, על הצד השני. תתחשב גם בו. אל תתנהג איתו במידת הדין, אלא בחסד וברחמים.
התורה עצמה מלמדת אותנו כיצד לנהוג כך. נניח שראובן הלווה כסף לשמעון, וכדי לוודא שיחזיר את ההלוואה - לקח ממנו משכון, למשל את השמיכה האישית שלו. המשכון הזה כעת נחשב בבעלותו של ראובן, המלווה. כל עוד לא יחזיר שמעון את ההלוואה שלקח ממנו, השמיכה שייכת לראובן. אבל התורה מצווה אותנו לא ללכת רק לפי הדין, אלא לפי החסד. ולכן, אם שמעון זקוק למשכון, למשל הוא צריך את השמיכה כדי להתכסות בה בלילה - ראובן יהיה צריך להחזיר לו את המשכון מדי ערב, ולקחת אותו בחזרה רק בבוקר.
הרב חיים דוד קובלסקי, מגיש הגמרא הדיגיטלית, תהה: לכאורה זה לא מובן - הרי שמעון חייב כסף לראובן, ונתן לו את השמיכה כמשכון. ראובן צודק בכך שהוא מחזיק את המשכון אצלו. למה הוא צריך להחזיר אותו לשמעון? אבל זה בדיוק הרעיון. נכון שאתה צודק, אבל אל תהיה צודק - תהיה צדיק. תוותר לזולת ותתחשב בו.
כך אומרת הגמרא במסכת פסחים דף לא: רבי יצחק אומר, שמלשון התורה לומדים שהמלווה, בעל החוב, הוא הבעלים של המשכון. איך לומדים זאת? מכך שהתורה אומרת שמי שמחזיר את המשכון לבעליו - עושה צדקה. "ולך תהיה צדקה". אדם יכול לעשות צדקה רק במה ששייך לו. אם כך, רואים שהמשכון נחשב שייך למלווה - ובכל זאת הוא נדרש לעשות צדקה ולתת אותו ללווה.
יש כאן דבר מעניין. בעברית, "צדקה" זה אותן אותיות של "צדק". זאת אומרת שהצדקה היא לא רק עניין של רצון טוב, אלא היא נובעת מהצדק עצמו. כאשר מוסיפים למילה "צדק" את האות ה' - שמסמלת את בורא העולם - אז מקבלים "צדקה". חכמינו אומרים שבהתחלה ביקש אלוקים לברוא את העולם במידת הדין, אולם ראה שהעולם לא יכול להתקיים כך, ולכן שיתף גם את מידת הרחמים. בכך הפך את הצדק לצדקה. גם החברה לא יכולה להתקיים אם אנשים יתעקשו רק על הדין והחוק. בואו נשתדל לא להיות רק צודקים - אלא צדיקים, לראות את הזולת ולהתחשב בו.
רוצים לקבל עוד קטעים של הגמרא הדיגיטלית? לחצו כאן.